הרכיבים התזונתיים המיוחדים בספירולינה והגדרתה כמזון-על, הובילו למחקרים רבים שנערכו לאורך השנים במטרה לבחון האם הבטא-קרוטן והפיגמנט הכחול פועלים לטובת פיתוח נוגדי חימצון והשפעות אנטי-דלקתיות

 במחקר, שנערך בשנת 1986 בארה”ב, נבחנה ההשפעה של הבטא הקרוטן על קרצינומת תאי הקשקש, סוג של סרטן המתפתח בשכבת האפיתל של העור או על גבי הרקמות הריריות של הגוף.

במחקר נבחנו 80 אוגרים, ואכן נמצא שהבטא קרוטן עיכב באופן משמעותי את התפתחות הגידול הסרטני.

במחקר אחר, שנערך בשנת 2013 בקוריאה, נבחנה פעילות מערכת החיסון וכן הפעילות האנטי סרטנית של אצת הספירולינה ונמצא כי אצת הספירולינה הצליחה לדכא ולעכב ביעילות תאי סרטן אנושיים בקבוצת הניסוי בהשוואה לקבוצת הביקורת.

במחקר שנערך בטאיוואן בשנת 2009, נבדק האם לפיגמנט הכחול שנמצא באצת הספירולינה, יש השפעה נוגדת דלקת וכן נוגדת רגישות יתרה לכאב.

ואכן מתוך התוצאות עולה שלפיגמנט הכחול שנמצא באצת הספירולינה יש השפעה משמעותית נוגדת דלקת וכן רגישות יתרה לכאב.

במחקר שנערך בשנת 2010 בארה”ב, נבדקו הערכים התזונתיים המצויים באצת הספירולינה והשפעתם האנטי- דלקתית. מחקרים רבים בוצעו כדי לבחון את ההשפעה המניעתית או ההגנתית של אצת הספירולינה כנגד זיהומים סביבתיים, כימיקלים, מתכות כבדות ותרופות, שגורמים ללחץ חימצוני ולדלקות.

על פי הממצאים, אצת הספירולינה משחררת ומונעת באופן יעיל את הלחץ החימצוני והדלקות, ובהתאם את הנזקים הפתולוגיים הנובעים מהם. 26 נחקרים, שנבדקו בניסוי, נטלו 7.5 גרם מאצת הספירולינה ביום, במשך 8 שבועות. התוצאה הישירה הייתה ירידה משמעותית ברמות הסרום  והלימפוציטים במערכת כלי הדם ההיקפית, שמשמעותם פעילות אנטי דלקתית.

מחקר אחר מתאר כי 78 איש שהשתתפו בו חולקו לשתי קבוצות- קבוצת ניסוי וקבוצת בקרה. בקבוצת הניסוי נחשפו ל-8 גרם אצת ספירולינה ביום למשך 16 שבועות. התוצאה החד משמעית הייתה פעילות אנטי דלקתית חזקה.