פסוריאזיס (ספחת) היא מחלת עור כרונית בעלת מרכיב גנטי, הנפוצה בקרב כ- 3% מאוכלוסיית העולם (רק בישראל ידועים מעל 100,000 חולים במחלה).המחלה אינה מדבקת והיא מופיעה בצורות רבות: התחלקות מהירה של תאי העור מהיווצרותם בשכבה הבזאלית ועד להגעתם אל שכבת העור העליונה, האפידרמיס. אם לתא עור רגיל לוקח זמן של כחודש מהיווצרותו ועד שהוא מת והופך לקשקש, אצל חולי פסוריאזיס, בגלל התהליך המואץ, זמן זה “מתכווץ” ל 3-4 ימים בלבד כך שישנה הצטברות קשקשת ונגעים עוריים אדמדמים סגולים הנוטים להיות יבשים, מגרדים, נוקשים וכואבים. עקב התהליך המואץ, התא אינו מספיק לאבד את הגרעין שלו ולכן יהיו התאים המתים, הקשקשים בעלי גרעין. זהו תהליך של קרטינזציה שאינו נורמלי וישנו מרכיב דלקתי במחלה.

הסימפטומים האופייניים לפסוריאזיס הינם תפרחת סימטרית, המופיעה בעיקר בקרקפת, בשטחים חיצוניים לרבות המרפקים המהווים מקום בולט, ברכיים וציפורניים. המיקום משתנה מאדם לאדם, וגם באותו אדם יכול להשתנות. קצב המחלה יכול להיות כרוני ואיטי מאוד, גלי למשך שנים (התפרצות ולאחר מכן התקף חוזר לאחר מספר שנים) אך יכול להיות גם קצב קבוע. המחלה מופיעה יותר בקרב בעלי עור בהיר ופחות בקרב כהי עור, אין הבדל בין גברים ונשים בהופעת המחלה. ההתפרצות הראשונית של המחלה יכולה להיות בגיל שנתיים ואף בגיל 50-60, אך הטווח הנפוץ לפריצתה הוא בין גילאי 20-40. המחלה נוצרת בעקבות אחד מגורמי הסיכון הבאים: לחץ נפשי רב, פגיעות פיזיות בעור (פצעים, ניתוחים), מאמץ גופני רב, נטילת תרופות לבעיות לב ודם, מחלות נפש (ליתיום), דלקות גרון מלוות בסטרפטוקוקים, עישון וצריכת אלכוהול, השמנה וחשיפת יתר לשמש.

הנטורופתיה מתייחסת לאדם כמכלול ועושה הקשרים בין המופע החיצוני של הדברים לבין הסיבות הפנימיות העמוקות שלהם. הן ברובד הפיזי והן ברובד הרגשי-רוחני. לפיכך, ישנם כמה גורמים חשובים המופיעים במחלה זו: רעילות במעיים ובדם, קנדידה, עיכול חלבון לא תקין, בעיה בתפקוד הכבד, תזונה קלוקלת וחוסרים תזונתיים לגוף.

למעשה השימוש במורינגה עבור חולים בספוריאזיס מסייע במספר דרכים: המורינגה מסייעת באיזון הגוף, היא מחטאת את הדם ואת כל תאי הגוף, מסייעת בעיכול טעים, מפחיתה משמעותית את הפגיעה בכבד, מרגיעה ומייצבת את ההרגשה הכללית ומשפרת את הריכוז ובעיות הקשה, המורינגה היא מזון על שמכיל כמעט את כל הנחוץ לגוף כולל חומצות שומן חיוניות כמו אומגה 3 ואומגה 6. השומן מכיל את חומצות השומן ואת עיקר המאגר האנרגטי של הגוף. נמצא כי החולים במחלה ראו תועלת בהוספת אומגה 3. ניתן להבין זאת אם נזכור שבמחלה ישנו מרכיב דלקתי ועבודת יתר של מערכת החיסון. מחקרים נוספים מצאו כי נטילת אומגה 3 לצד התרופות הקונבנציונאליות מפחיתה משמעותית את תופעות הלוואי מתרופות אלה, כמו היפרליפידמיה ורעילות כלייתית.